פסק-דין בתיק פש"ר 38688-01-10

בפניי בקשה של החייב לביטול צו הכינוס שניתן בעניינו ולביטול הליכי פשיטת הרגל בהם פתח לבקשתו . לאחר עיון בהתנהלות התיק, מצאתי לנכון לפרט בהרחבה את השתלשלות העניינים שהובילו לבקשה זו.

ביום 21.3.2012 ניתן צו כינוס לנכסי החייב על פי בקשתו, בגין חובות מוצהרים בסך 1,529,747 ש"ח ל-48 נושים. על החייב הושת תשלום חודשי בסך 2,000 ש"ח. בקשתו להפחתת צו התשלומים נדחתה.

ביום 13.3.2011 התקיים דיון בעניינו של החייב. חוות הדעת של המנהל המיוחד וב"כ הכונ"ר שהוגשו בעניינו של החייב תמכו כבר אז בביטול צו הכינוס ודחיית בקשתו להכרזה כפושט רגל וזאת נוכח התנהלותו. בחוות הדעת של בעלי התפקיד צוין כי החייב הגיש בעבר בקשה להכרזתו כפושט רגל במסגרת פש"ר 848-91, אך זו נדחתה עקב ניצולו של ההליך לרעה. בשולי הדברים יצוין כי באותה עת גם גרושתו של החייב ניהלה הליך להכרזתה כפושטת רגל וגם בקשה נדחתה בשל התנהלות חסרת תום לב. בעלי התפקיד הדגישו כי החייב אינו עומד בחובות המוטלות עליו מכח ההליך, כי לא עמד בצו התשלומים שהוטל עליו וכי נוכח התנהלותו, על אף התייצבותו לחקירה בפני המנהל המיוחד ביום 1.2.2011, זו לא נערכה. החייב הוזהר במועד החקירה לגבי השלכות התנהגותו  בכל הנוגע לביטול הליך פשיטת הרגל בעניינו.

עד למועד הכנת חוות דעת הכונס הרשמי הוגשו נגד החייב 18 תביעות חוב בסך של 964,714 ש"ח, מתוכם סך של  121,392 ש"ח נתבעו בדין קדימה  על ידי ביטוח לאומי בגין חוב עבור דמי מזונות.

ביום 13.3.2011 התקיים דיון בעניינו של החייב. כאמור, עד למועד הדיון לא נשא החייב באף אחת מהחובות המוטלות עליו מכח ההליך לא בנוגע לצו התשלומים ולא בנוגע להגשת הדוחות הכספיים. במהלך הדיון טען החייב  כי הוצאות התא המשפחתי גדולות ועל כן אינו יכול לעמוד בצו התשלומים שנקבע עבורו ומשכך אינו מקיים את החובות המוטלות עליו מכח הליך זה.

בית משפט דחה את טענות החייב  וקבע כי החייב נושא בהוצאות שאינן מוכרות במסגרת הליך פשיטת הרגל ובכללן הוצאות רבות לגופי תקשורת עבור שירותי טלפונים. בית משפט ציין כי  למעשה בידי החייב יכולת לעמוד ולו בחלק מצו התשלומים שהוטל עליו אך ככל הנראה החייב בוחר שלא לעשות  כן ולמעשה עד למועד הדיון בעניינו לא נשא אפילו בתשלום אחד מתוקף צו התשלומים שהוטל עליו. עם זאת, מצא בית משפט לנכון להתחשב בחייב עקב תאונת עבודה שעבר בשם לב  כי עניינו היה תלוי באותה עת בביטוח לאומי והחייב טען כי בשלב בו התקיים הדיון טרם הועברו לידיו דמי פגיעה וכן כל תשלום אחר  בגין תאונה זו לא ממעבידו ולא מביטוח לאומי.  בנסיבות אלו מצא בית משפט לנכון לתן לחייב ארכה  להפקיד סך של 5,000 ש"ח תוך 45 יום  בטרם יבוטלו הליכי פשיטת הרגל בעניינו בשל התנהלות חסרת תום לב.  עוד נקבע כי ככל שהחייב יעמוד במוטל עליו מכח החלטה זו יעמוד צו התשלומים על סך של 300 ש"ח לחודש ונקבעו מועדים בהם יגישו בעלי התפקיד עמדות מסכמות בעניינו.

ביום 19.5.2011 בקש החייב ארכה בת 30 יום להפקדת  5,000 ש"ח  שכן הוא ממתין לקבלת גמלת נכות מהמוסד לביטוח לאומי לאחר שהגיש תביעה בגין תאונת העבודה שעבר. בקשתו נענתה.

ביום 17.8.2011 העביר החייב הודעה לבית משפט לפיה העביר סך של 4,000 ש"ח לקופת הכינוס והודיע כי 1,000 ש"ח הנוספים יועברו בהקדם לקופת הכינוס וכי תנתן הודעה מתאימה עם העברתם.

ביום 21.11.2011 נדרש החייב להבהיר האם ביצע המוטל עליו, העביר הכספים והאם הוא עומד בכלל החובות המוטלים עליו מכח הליך זה או שמא יש לראותו כמי שזנח ההליך. ביום 15.12.2011 הודיע החייב כי בתוך 7 ימים יעביר לקופת הכינוס את יתרת 1,000 ש"ח החסרים על מנת לעמוד בהחלטת בית משפט.

 ביום 26.2.2012 הגישה ב"כ הכונ"ר בקשה לביטול ההליך נוכח העובדה כי החייב לא עמד בהחלטות בית משפט, לא הפקיד כל סכום מעבר ל- 4,000 ש"ח שהופקדו בחודש אוגוסט 2011 וכי אינו עומד בצו התשלומים החודשי על סך 300 ש"ח שהוטל עליו במסגרת הדיון ביום 13.3.2011. ביום 4.3.2012 הצטרף גם המנהל המיוחד לעמדת ב"כ הכונ"ר והגיש בקשה לביטול הליכים מטעמו. המנהל המיוחד עמד על התנהלות החייב לאורך ההליך וציין כי החייב אינו משתף פעולה מחד אך נהנה מהגנת ההליך מאידך.

 כאמור ביום 17.6.2012 הגיש החייב הודעה מטעמו בה הוא מסיכם לביטול ההליך בעניינו לאחר שכספים שקיבל מביטוח לאומי בגין תאונת העבודה שימשו להתנהלותו השוטפת.

בשלב זה, החייב נהנה מהגנת הליך  פשיטת הרגל מיום מתן צו הכינוס בעניינו 21.3.2010, מבלי שנשא בחובות המוטלים עליו מכח הליך זה למעט תשלום חד פעמי בסך של 4,000 ש"ח . לכך יש להוסיף העובדה כי מדובר בהליך שני המנתנהל בעניינו של החייב לאחר שההליך הראשון בעניינו נדחה בשל ניצול לרעה של הליך פשיטת הרגל.

במסגרת הליכי פשיטת הרגל, החייב נדרש לשתף פעולה באופן מלא עם הכנ"ר, למלא אחר חובת הגילוי המוטלת עליו, להגיש דוחות הכנסות והוצאות במועד, להציג מסמכים להם נדרש, ולחשוף בחקירתו וכן בדוחותיו את כל נכסיו והכנסותיו, וכן את כל חובותיו והוצאותיו. חייב שאינו מתייצב לחקירה או מוסר גרסה כוזבת, אינו מתנהל בתום לב בהליכי פשיטת הרגל. חייב שאינו משלם את התשלומים החודשיים כסדרם, ממשיך לצבור חובות, נמנע מלהשתלב במעגל העבודה, חי ברמת חיים שאינה תואמת את מצבו הכלכלי, ייחשב כמי שמנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל והתנהל בהם בחוסר תום לב (ראו פסקי הדין לעיל, וכן פש"ר (חי') 230/01 אגא עלי נ' הכנ"ר, תק-מח 2002(1), 419; פש"ר (נצ') 219/03 דניאל נ' הכנ"ר, דינים- מחוזי לד(7), 709).

הליך פשיטת הרגל הינו הליך יקר בו מושקעים כספים רבים מתוך רצון להעניק לחייבים הזכאים לכך רשת בטחון חברתית אשר תאפשר לאדם אשר נקלע בתום לב למצוקה כלכלית והנושים רובצים אל פתחו, במידה והוא עומד בתנאים מסויימים, להנות מהגנות ההליך, ובדך זו לנסות ולשקם את חייו מבחינה כלכלית. זאת בדרך אשר מתחשבת בנושים ומאפשרת בה בעת לחייב לקיים עצמו בכבוד לצד החזרת חובותיו במסגרת הליך הכינוס.

בנסיבות אלו לא ניתן להתעלם מהעובדה כי במקרה דנן מדובר בחייב אשר לא בחל במעשים אשר יבטיחו את שלומו ובטחונו ושלום וביטחון הקרובים לו תוך ניצול לרעה את הליך פשיטת הרגל ומעטפת ההגנה שהוא מעניק לחוסים תחת הגנתו מפני נושיהם. בשם לב כי זוהי פעם שניה כי החייב פותח מיוזמתו בהליך להכרזה כפושט רגל  ופעם שניה בה מפר את הוראות בית משפט בעניינו תוך משיכת זמן  והתנערות מחובותיו כלפי נושיו הרי שמדובר באדם שבחר לו דרך שיטתית להתל בנושיו, ובכל העוסקים במלאכה בהליך פשיטת רגל בו החל בכונס הרשמי וכלה בבית משפט זה.  מדובר בהתנהגות פסולה ויש להוקיעה.

בנסיבות אלו לאור בקשת החייב לבטל ההליכים בעניינו והסכמתו לבקשות דומות של בעלי התפקיד בעניינו אני מורה על דחיית הבקשה העיקרית שהגיש החייב להכריז עליו פושט רגל. זאת בשל חוסר תום לב בניהול ההליך. בהתאמה אני מורה על ביטולו של צו הכינוס שניתן בעניינו של החייב ואת כל הצווים שניתנו במסגרתו, לרבות צו עיכוב יציאה מן הארץ. ביטולו של צו עיכוב היציאה מהארץ יכנס לתוקפו רק בחלוף 90 יום מהיום.

החייב ישלם הוצאות ההליך בסך של 5,000 ש"ח בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק דין זה וסכום זה יצטרף לסכומיו אשר הצטברו בקופת הכינוס.

סכומים אלו ישמשו לתשלום הוצאות ההליך והיתרה תועבר לתיקי ההוצאה לפועל.

כמו כן היה ויבקש החייב להגיש כל בקשה בהליך דנן או להגיש בקשה חדשה באותו עניין תנאי לכך יהיה צירוף פסק דין זה לכל הליך שינקט וצירוף אישור כי החייב שילם הוצאות על פי פסק דין זה שאם לא כן יהיה חייב להפקיד סך של 5,000 ש"ח בקופת בית המשפט אליו תוגש הבקשה.